מתי כדאי לפנות לאבחון פסיכולוגי/ פסיכו-דידקטי?
כפסיכולוגית חינוכית אני עורכת אבחונים פסיכולוגיים/ פסיכו-דידקטיים/אבחוני קשב והערכות בשלות.
הפנייה לאבחון פסיכודידקטי נעשית כשיש שאלה לגבי התפקוד של הילד.ה.
הורים או צוות חינוכי יכולים לפנות לאבחון במטרה לענות על שאלות שונות.
למשל: מה גורם לילד להתנהג ככה? להרגיש ככה? מה קורה לו ביחסים ומה משפיע על המוטיבציה ללמידה? מה הגורם לפער הלימודי? איך אפשר לעזור לו לרכוש קריאה? לשפר את ההבנה והזכרון? או להתחבר חברתית? וכו'.
כשעולה שאלה לגבי לקות למידה, וכיצד המצב הרגשי או קשיי קשב משפיעים על הלמידה נוכל להעזר באבחון ובהמשך גם לקבל המלצות כיצד להתאים את הלמידה בכיתה, את המבחנים, ואת ההוראה המתקנת לילד.ה.
תחום הדיאגנוסטיקה הוא תחום מרתק שמאפשר הצצה לתוך נפשם ומוחם של ילדים.
דרך האבחון אפשר לבנות תמונה מלאה של תחומי חוזק וקושי ולהתאים את המענים האישיים להם הילדים זקוקים.
אבחון טוב יעזור להורים להבין את קשיי הילד ואת התפקיד שלהם בסיוע לו ויכול לעזור גם לילד עצמו לפתח מודעות והיכרות עם עצמו ולהעלות את המוטיבציה להתמודדות עם הקושי.
למעשה, הוא מהווה סוג של התערבות טיפולית קצרת מועד שמייצרת שינוי כשלעצמה וגם מתווה את המשך הדרך.
אבחון אחרי כיתה ז'
אבחון שמיועד לקבלת התאמה לבגרויות יש לבצע החל מכיתה ז'. אבחון כזה צריך לעבור אישור של ועדה מחוזית מטעם משרד החינוך ולכן כדאי שיהיה מקצועי ויעמוד בדרישות (לא כל התאמה שהפסיכולוג.ית המאבחנ.ת יאשרו לילד.ה תאושר גם בועדה… ולכן יש צורך להכיר את הקריטריונים המדויקים ללקויות למידה ולאישור ההתאמות). גם אבחון זה יתן הצצה לעולמו הפנימי של הילד, כיצד הוא חושב, לומד וזוכר, מה הכוחות והחולשות שלו מבחינת תפקודי למידה, מנגנוני פיצוי, ותפקודי הקשב.
אבחון לפני כיתה ז'
הינו לרוב בגלל הפניה בית ספרית ורצון לבנות תמונה תפקודית מלאה יותר של הילד.ה, להבין כיצד לעבוד עם לקות הלמידה שאולי ישנה ולהבין מה קורה בעולם הפנימי של הילד (תפיסה ודימוי עצמי, יחסים חברתיים, חרדות, מצב רוח, תחושת מסוגלות, רמת החוסן והמשאבים להתמודדות ועוד). אבחון זה לא נועד לקבלת התאמה לבגרויות. במידה ונמצאה לקות למידה בגיל היסודי אפשר להשלים חלק מהאבחון בחטיבה על מנת לאשר את ההתאמות בהמשך לבגרויות.