הכוח של 'עדיין לא'

דיברנו על שריקות, מי למד ויודע לשרוק ומי לא,

וסיפרתי שאני לא יודעת לצרוד באצבעות,

שאף פעם לא הצלחתי ללמוד.

ואז אסף בן ה7 אמר לי: "עדיין לא".

ברגע הראשון נקרעתי מצחוק.

"אתה עוד מאמין שאני יכולה ללמוד את זה?

אחרי עשרות שנים שזה לא קרה?"

אני לא יודעת אם המחשבה הזאת באה ממנו או שהוא שמע את זה בבית הספר,

אבל בכל מקרה זה משמח אותי שהוא מחזיק בכוח של "עדיין לא".

בסדנאות מיינדפולנס למורים אני מלמדת על הכוח של "עדיין לא" מהמחקרים של קרול דוואק מאוניברסיטת סטנפורד והרבה פעמים זה עושה למורות שיפט מחשבתי של ממש בהתייחסות לקשיים של תלמידים.

קרול דוואק מבדילה בין 2 דפוסי חשיבה:

דפוס חשיבה מתפתח Growth mindset 

כמו שהמוח משתנה, כך ההתנהגות, היכולות והתכונות שלנו הן דינמיות ומשתנות.

ביטויים שמחזקים דפוס חשיבה מתפתח: "אתה לומד היטב/ זה לא הצליח הפעם, בואי נחשוב איך ניגשת לעניין ומה יכול להצליח יותר/ זה קשה, זה בסדר אם עדיין אתה לא מצליח בזה".

דפוס חשיבה מקובע Fixed mindset

האמונה שההתנהגות, התכונות והיכולות שלנו הן קשיחות, קבועות ולא משתנות.

ביטויים שמחזקים דפוס חשיבה מקובע ומחלישים דפוס מתפתח: "איזה כשרון טבעי יש לך/ אולי זה פשוט לא התחום שאת חזקה בו, לא נורא, יש דברים אחרים/ טוב, לפחות ניסית".

כשאנחנו מחזיקים בתפיסה של עדיין לא -

זה אומר שיש סיכוי שכן,

ויש טעם לנסות,

להמשיך להתאמן, ללמוד, להתפתח,

להתמיד גם כשקשה ולא לוותר,

ולהגיע לתוצאה שרוצים.

זה בונה חוסן, אורך רוח, התמודדות מול תסכול, וגם תקווה.

זה נותן יותר מוטיבציה וגורם לנו לרצות להשקיע מאמץ.

התגמול והסיפוק הוא על המאמץ והדרך, ולא רק על התוצאה.

כשהורה מחזיק בתפיסה של עדיין לא-

הוא יכול לתמוך בילד בזמן קושי עם אמונה ועם הבנה שיש פה שלב התפתחותי לעבור ושהילד 'עדיין לא' רכש את המיומנויות והכלים שהוא צריך כדי להתקדם.

מותר לילד להשקיע מאמץ, לנסות, לטעות, להתמודד עם תסכול ולהתחזק בדרך.

ואז יותר קל להורה להיות נוכח, לעזור, ללמד את הכלים במקום לכעוס או להתאכזב מהילד.

הכוח של "עדיין לא" הוא גם הכוח של חמלה, עדינות וטוב לב אוהב.

ההבנה והקבלה של היות כולנו אנושיים ולא מושלמים ובתהליך של למידה.

מיינדפולנס עוזר לנו לשים לב לקולות הפנימיים השיפוטיים שמקשים לעשות שינוי ומושכים לדפוס החשיבה המקובע, (למשל: קולות שמשכנעים שאני לא מספיק טובה, שאני לא יכולה להשתנות, שאני לא מסוגלת, שאם נכשלתי לעולם לא אצליח).

מיינדפולנס עוזר לשים לב ולעצור דפוסים אוטומטיים, לשנות את מה שלא מיטיב.

מיינדפולנס מלמד גמישות במקום קבעון ועוזר לנו להבין שהדברים לא קבועים, אלא משתנים תמיד.

תהפכו את מה שרציתם ולא קרה, ל- "עדיין לא", אמרו זאת לעצמכם,

או בקשו מאחרים לומר זאת לכם,

ותבדקו, מה קורה בגוף... מול המילים האלה,

מול האפשרות של שינוי.

זה כוח מופלא.

וזה לא רק בכאילו, זה מגובה מחקרית :)